התובעת, לקוחת המשרד, בתם של המנוחים, הגישה בקשה לביטול צו ירושה וצו קיום צוואה, עליה חתמה (לכאורה) אמה של התובעת, הסותרת צוואה הדדית קודמת, עליה חתמו הורי התובעת יחד. לטענת התובעת, לאחר שנעשתה הצוואה ההדדית, האב נפטר והאם עתרה לקיומה ואף ניתן צו לקיום הצוואה ההדדית, ומשכך לא יכלה האם לחזור בה ממנה ולעשות צוואה חדשה ונוגדת. עוד טענה התובעת, כי הצוואה החדשה, שקובעת כי הנתבע הוא היורש הבלעדי של המשק שבבעלות זוג ההורים, בטלה גם משום שנחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת ואינה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה, וזו ניצלה ע"י הנתבע שהפעיל עליה לחץ פסול. כב' ביהמ"ש קיבל את טענות התובעת וקבע כי הנתבע לא הוכיח את צלילות דעתה של המנוחה ולא הוכיח כי הצוואה החדשה והסותרת הנה פרי גמירות דעתה של המנוחה. ביהמ"ש הטיל הוצאות משפט לטובת התובעת.